רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ז הלכה ט

היולדת נקבה ואחר י"ד שלה נתעברה והתחיל דם הקשי לבא לה בתוך שמונים הרי הוא דם טהר. אף על פי שאין קשי לנפלים שכל דמים שתראה בתוך ימי טהר טהור הוא עד שתפיל הולד. וכשתפיל תהיה טמאה לדה. אם הפילה זכר טמאת זכר ואם הפילה נקבה טמאת נקבה. ומונה ימי טמאה וימי מלאת מולד שני. אפלו היו תאומים והפילה היום אחד והפילה האחר אפלו אחר כמה ימים מונה לשני ימי טמאה וימי מלאת: