רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ח הלכה ד

לפיכך צריכות הנשים להזהר בוסתות עד שתדע היום והשעה שנקבעה בה וסתה. היה דרכה לראות ביום עשרים ובא יום עשרים ולא ראתה ובא יום שלשה ועשרים וראתה הרי יום עשרים ויום שלשה ועשרים שניהן אסורין. וכן אם ראתה פעם שניה ביום כ"ג ולא ראתה ביום עשרים עדין שניהן אסורין. ראתה פעם שלישית ביום שלשה ועשרים ולא ראתה ביום עשרים טהר יום עשרים ונעקר הוסת ליום שלשה ועשרים. שאין האשה קובעת וסת עד שתקבענו שלש פעמים. ואינה מטהרת מן הוסת עד שתעקר ממנה שלש פעמים: