רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ח הלכה ו

ראתה יום ט"ו בחדש זה ויום ט"ז בחדש של אחריו ויום י"ז בחדש של אחריו ויום י"ח לחדש של אחריו הרי קבעה לה וסת לדלוג. בא חדש רביעי וראתה ביום י"ז עדין לא נקבע לה וסת. וכל יום שראתה בו חוששת לו להבא. כיון שיגיע אותו היום ולא תראה טהר אותו היום מן הוסת שאין צריך עקירת שלש פעמים אלא יום שנקבע שלש פעמים: