רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ח הלכה ט

אין האשה קובעת לה וסת בתוך ימי נדתה שראתה בהן. כיון שראתה יום אחד אינה קובעת לה וסת בכל השבעה. וכן אין האשה קובעת וסת בימי זיבתה שהן אחד עשר יום. אבל קובעת היא וסת בימי נדתה שאינה רואה בהן. ואם נקבע לה וסת בימי זיבתה הרי זו חוששת לוסתה. וכל וסת שקבעה בימי זיבתה אם נעקרה אפלו פעם אחת נעקרה ואינה צריכה להעקר שלש פעמים שחזקת דמים מסלקין הן לימים אלו: