רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק טו הלכה ל

הולד שהיה משלך בדרך ובא אחד ואמר בני הוא ואני השלכתיו נאמן. וכן אמו נאמנת. נאסף מן השוק ובאו אביו ואמו אחר כן ואמרו בננו הוא אין נאמנין הואיל ויצא עליו שם אסופי. ובשני רעבון נאמנין שמפני רעב השליכוהו והן רוצין שיזונו אותו אחרים ולפיכך שתקו עד שנאסף: