רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ט הלכה ג

וכן מדברי סופרים שכל הרואה דם בלא עת וסתה וכל הרואה כתם טמאה למפרע עד כ"ד שעות. ואם בדקה בתוך זמן זה ומצאה טהור טמאה למפרע עד זמן בדיקה. ואף על פי שהיא טמאה למפרע מדבריהם אינה מטמאה את בועלה למפרע כמו שבארנו. ואינה מונה לנדתה או לכתמה אלא מעת שתראה הדם או שמצאה הכתם. וכל הרואה כתם הרי זו מקלקלת (למנינה) שמא מן החדר בא ונתקלקלה וסתה: