רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק ט הלכה כט

האשה שהשאילה חלוקה לנדה בין עכו"ם בין ישראלית וחזרה ולבשה אותו קדם בדיקה ומצאה עליו כתם הרי זו תולה בנדה שלבשה אותו. השאילה אותו לזבה קטנה ביום הטמא שלה או ליושבת על דם טהר או לבתולה שדמיה טהורין הרי זו תולה בה. אבל אם השאילה אותו לזבה קטנה ביום השמור או לזבה גדולה בשבעה ימים נקיים וחזרה ולבשה אותו קדם בדיקה ונמצא עליו כתם שתיהן מקלקלות השואלת והמשאלת אותה שמא מזו שמא מזו. השאילה אותו ליושבת על הכתם אינה תולה בה שאין תולין כתם בכתם: