רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכה ב

וטרח גדול יש במנין הימים ופעמים רבות יבואו לידי ספק. שאפלו ראתה הבת דם ביום הלדה מאותו היום מתחילין למנות לה ימי נדה וימי זיבה כמו שבארנו. ולפיכך לא תטמא הבת בזיבה אלא בת עשרה ימים שאם ראתה ביום שנולדה הרי זו נדה שבעת ימים ושלשת ימים סמוך לנדתה הרי עשרה ימים. הנה למדת שמתחלת ראיה מתחלת למנות ימי נדה וימי זיבה כל ימיה ואפלו ראתה והיא קטנה: