רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכה ד
ועוד החמירו בנות ישראל על עצמן חמרא יתרה על זה. ונהגו כלם בכל מקום שיש ישראל שכל בת ישראל שרואה דם אפלו לא ראתה אלא טפה כחרדל בלבד ופסק הדם סופרת לה שבעה ימים נקיים ואפלו ראתה בעת נדתה. בין שראתה יום אחד או שנים או השבעה כלן או יתר משיפסק הדם סופרת שבעת ימים נקיים כזבה גדולה וטובלת בליל שמיני אף על פי שהיא ספק זבה, או ביום שמיני אם היה שם דחק כמו שאמרנו. ואחר כך תהיה מתרת לבעלה: