רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק יד הלכה ה

ואין הקדוש ברוך הוא מביא עליהן רב פרענות כדי שלא יאבדו אלא כל העכו"ם כלין והן עומדין. ומאריכין בדבר הזה כדי לחבבן. אם חזר בו ולא רצה לקבל הולך לדרכו. ואם קבל אין משהין אותו אלא מלין אותו מיד. ואם היה מהול מטיפין ממנו דם ברית ומשהים אותו עד שיתרפא רפואה שלמה. ואחר כך מטבילין אותו: