רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק יט הלכה יז
כל משפחות בחזקת כשרות ומתר לשא מהן לכתחלה. ואף על פי כן אם ראית שתי משפחות שמתגרות זו בזו תמיד או ראית משפחה שהיא בעלת מצה ומריבה תמיד. או ראית איש שהוא מרבה מריבה עם הכל ועז פנים ביותר. חוששין להן וראוי להתרחק מהן שאלו סימני פסלות הם. וכן הפוסל את אחרים תמיד. כגון שנותן שמץ במשפחות או ביחידים ואומר עליהן שהן ממזרים. חוששין לו שמא ממזר הוא. ואם אמר להן שהם עבדים חוששין לו שמא עבד הוא. שכל הפוסל במומו פוסל. וכן כל מי שיש בו עזות פנים או אכזריות ושונא את הבריות ואינו גומל להם חסד חוששין לו ביותר שמא גבעוני הוא. שסימני ישראל האמה הקדושה בישנין רחמנים וגומלי חסדים. ובגבעונים הוא אומר (שמואל ב כא ב) "והגבענים לא מבני ישראל המה" לפי שהעזו פניהם ולא נתפיסו ולא רחמו על בני שאול ולא גמלו לישראל חסד למחל לבני מלכם והם עשו עמהם חסד והחיום בתחלה: