רמב"ם (משנה תורה) הלכות איסורי ביאה פרק כא הלכה כז

וכן מי שגרש את אשתו מן הנשואין לא תדור עמו בחצר שמא יבואו לידי זנות. ואם היה כהן לא תדור עמו במבוי. וכפר קטן נדון כמבוי. היה לה מלוה אצלו עושה שליח לתבעו. וגרושה שבאה עם המגרש לדין מנדין אותן או מכין אותן מכת מרדות. ואם נתגרשה מן הארוסין מתרת לתבעו בדין ולדור עמו. ואם היה לבו גס בה אף מן הארוסין אסור. ומי נדחה מפני מי היא נדחת מפניו. ואם היתה החצר שלה הוא ידחה מפניה: