רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק א הלכה ד
קדם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך. וזו היא הנקראת קדשה. משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר (דברים כג יח) "לא תהיה קדשה מבנות ישראל". לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קדושין לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה:
