רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ד הלכה ז
קטן שקדש אין קדושיו קדושין. אבל גדול שקדש את הקטנה היתומה. או קטנה שיצאה מרשות אביה. אם היתה פחותה מבת שש אף על פי שהיא נבונת לחש ביותר ומכרת ומבחנת אין כאן שם קדושין ואינה צריכה למאן. ואם היתה מבת עשר שנים ולמעלה אף על פי שהיא סכלה ביותר הואיל ונתקדשה לדעתה הרי זו מקדשת למאון. היתה מבת שש ועד סוף עשר בודקין את יפי דעתה אם מכרת ומבחנת עסקי הנשואין והקדושין צריכה למאן. ואם לאו אינה מקדשת למאון ואינה צריכה למאן:
