רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ד הלכה ט
חרש שנשא פקחת וכן חרשת שנשאת לפקח אין קדושיהן גמורין מן התורה אלא מדברי סופרים לפיכך אם בא פקח וקדש אשת חרש הפקחת הרי זו מקדשת לשני קדושין גמורין ונותן גט והיא מתרת לבעלה החרש. אבל השוטה שקדש פקחת או פקח שקדש שוטה אין כאן קדושין כלל לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים:
