רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ו הלכה ט
ובמה אמרו חכמים כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל חוץ מדבר שבממון שתנאו קים. כגון שקדש או גרש או נתן או מכר על תנאי שהוא רוצה בתנאו שיזכה עצמו בדבר שלא זכתה לו תורה ומנעה ממנו או יפטר עצמו בתנאו מדבר שחיבה אותו בו התורה שאומרין לו תנאך בטל וכבר נתקימו מעשיך ואין אתה נפטר מדבר שחיבה אותך בו התורה ולא תזכה בדבר שמנעה אותך ממנו:
