רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ז הלכה יז
האומר לאשה הרי את מקדשת לי במאה דינרין ונתן לה אפלו דינר אחד הרי זו מקדשת משלקחה הדינר והוא שישלים לה השאר. שזה כמי שאמר הרי את מקדשת לי בדינר זה על מנת שאשלים ליך מאה דינרים שהיא מקדשת לו מעכשו. במה דברים אמורים כשאמר לה במאה דינרים סתם אבל אם פרש ואמר לה הרי את מקדשת לי במאה דינרין אלו והתחיל למנות לתוך ידה אינה מקדשת עד שישלים [לה מאה] ואפלו בדינר האחרון שניהם יכולים לחזר זה בזה. וכן אם נמצא מנה חסר דינר או נמצא מהן דינר נחשת אינה מקדשת. נמצא בהם דינר רע אם יכולה להוציאו על ידי הדחק יחליפנו ואם לאו אינה מקדשת:
