רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק טז הלכה לא
האשה נאמנת לומר מת בעלי כדי שתנשא כמו שיתבאר בהלכות גרושין. ומתנאי הכתבה שאם תנשא לאחר אחר מותו תטל כל מה שכתב לה בכתבתה. לפיכך אם באה לבית דין ואמרה מת בעלי התירוני להנשא ולא הזכירה שם כתבה בעולם מתירין אותה להנשא ומשביעין אותה ונותנין לה כתבתה. באה ואמרה מת בעלי תנו לי את כתבתי אף להנשא אין מתירין אותה שעל עסקי הכתבה באה והרי זה בחזקת שלא מת. ואין דעתה להנשא אלא לטל כתבה מחיים בלבד. באה ואמרה מת בעלי התירוני להנשא ותנו לי את כתבתי מתירין אותה להנשא ונותנין לה כתבתה מפני שעקר דבריה על עסקי הנשואין באה. אבל אם באה ואמרה תנו לי את כתבתי והתירוני להנשא מתירין אותה ואין נותנין לה כתבה. ואם תפשה אין מוציאין מידה:
