רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק ט הלכה לא
אמר עד אחד מקדשת היא זו והיא אומרת לא נתקדשתי הרי זו מתרת. אחד אומר מקדשת ואחד אומר אינה מקדשת לא תנשא ואם נשאת לא תצא שהרי היא אומרת לא נתקדשתי. אמרה מקדשת אני ולאחר זמן עמדה וקדשה עצמה אם נתנה אמתלא לדבריה ואמרה מפני כך וכך אמרתי בתחלה שאני מקדשת וראינו בדבריה ממש הרי זו מתרת לשני. ואם לא נתנה אמתלא או שנתנה ואין בהן ממש הרי זו אסורה וקדושי שני קדושי ספק. לפיכך נותן לה גט ותהיה אסורה עליו ועל הכל עד שיבוא ארוסה. וכן האשה שבאת ואמרה אשת איש אני וחזרה ואמרה פנויה אני אם נתנה אמתלא לדבריה ויש בדבריה ממש הרי זו נאמנת:
