רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יא הלכה יב
טען ואמר לא מצאתיה בתולה והיא אומרת לא בא עלי ועדין אני בתולה. בודקין אותה או חוזר ובועל בפני עדים. אמרה בא עלי ובתולה מצאני ככל הבתולות ושקר הוא טוען. שואלין אותו ואומרין לו מה היה הדבר עד שאמרת שאינה בתולה. אם אמר מפני שלא מצאתי לה דם בודקין במשפחתה שמא אין להם דם כלל לא דם נדה ולא דם בתולים אם נמצאו כלן כן הרי זו בחזקתה. לא נמצאו בנות משפחתה כן בודקין אותה שמא חלי גדול יש בה שיבש לחלוחית האיברים או שהיתה מתענית ברעב. מרטיבין אותה ומאכילין אותה ומשקין אותה עד שתבריא ותבעל שנית ונראה אם תוציא דם אם לאו. ואם אין שם חלי ולא רעב ולא כיוצא בו הרי זו טענת בתולים. ואף על פי שמצא דחק בעת תשמיש הואיל ולא יצא דם אין כאן בתולים. שכל בתולה יש לה דם בין קטנה בין גדולה בין נערה בין בוגרת אלא מפני החלי כמו שבארנו. ואם אמר מפני שלא מצאתי דחק אלא פתח פתוח מצאתי שואלין על שנותיה שמא בוגרת היא שרב הבוגרות אין להן דחק שמרגישין בו הרבה שהרי גדלה ונתרפו איבריה וכלו בתוליה. ואם לא בגרה עדין אומרין לו שמא הטיתה או בעלת בנחת ולפיכך לא הרגשת בדחק. אם אמר לא כי אלא ודאי פתח פתוח היה הרי זו טענת בתולים לכל בתולה שלא בגרה בין קטנה בין נערה בין בריאה בין חולה שכל נערה בתולה פתחה סתום הוא. ואף על פי שיצא הדם הואיל ומצא פתח פתוח אין כאן בתולים:
