חכמים הם שתקנו עקר כתבה לאשה והם התקינו ואמרו שכל הטוען טענת בתולים והאשה מכחשת אותו נאמן ועליה להביא ראיה לא על האיש. שחזקה היא שאין אדם טורח בסעדה ומפסידה והופך שמחתו אבל:
