רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יב הלכה ד
ועוד תקנו חכמים שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה. ופדיונה כנגד אכילת פרות נכסיה. וקבורתה כנגד ירשתו לכתבתה. לפיכך אם אמרה האשה איני נזונית ואיני עושה שומעין לה ואין כופין אותה. אבל אם אמר הבעל איני זנך ואיני נוטל כלום ממעשה ידיך אין שומעין לו שמא לא יספקו לה מעשה ידיה במזונותיה. ומפני תקנה זו יחשבו המזונות מתנאי הכתבה:
