רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יב הלכה טז
מי שהלך למדינה אחרת ובאה אשתו לבית דין לתבע מזונות. שלשה חדשים הראשונים מיום הליכתו אין פוסקין לה בהן מזונות שחזקה שאין אדם מניח ביתו ריקן. מכאן ואילך פוסקין לה מזונות. ואם היו לו נכסים בית דין יורדין לנכסיו ומוכרין למזונותיה. ואין מחשבין עמה על מעשה ידיה עד שיבוא בעלה, אם מצא שעשתה הרי אלו שלו. וכן אם לא עמדה בדין אלא מכרה לעצמה למזונות מכרה קים ואינה צריכה הכרזה ולא שבועה עד שיבוא בעלה ויטען או עד שתבוא לגבות כתבתה אחר מותו מגלגלין עליה שלא מכרה אלא למזונות שהיא צריכה להן:
