רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יד הלכה ו
המדיר את אשתו מתשמיש המטה שבת אחת ממתינין לו. יתר על כן יוציא ויתן כתבה או יפר נדרו. אפלו היה מלח שעונתו לששה חדשים. שכיון שנדר הרי צערה ונתיאשה. וכיצד מדירה. אם אמר לה תשמישי אסור עליך או שנשבע שלא ישמש מטתו לא נדר כלום. ואם נשבע נשבע לשוא מפני שהוא משעבד לה. אמר לה הנאת תשמישך אסורה עלי הרי זה נדר ואסור לשמש שאין מאכילין לאדם דבר האסור לו:
