רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יד הלכה טו
המורד על אשתו ואמר הריני זן ומפרנס אותה אבל איני בא עליה מפני ששנאתיה מוסיפין לה על כתבתה משקל שש ושלשים שעורות של כסף בכל שבת ושבת. וישב ולא ישמש כל זמן שתרצה היא לישב. ואף על פי שכתבתה הולכת ונוספת הרי הוא עובר בלא תעשה שנאמר (שמות כא י) "לא יגרע". שאם שנאה ישלחה אבל לענות אסור. ולמה לא ילקה על לאו זה מפני שאין בו מעשה:
