רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יד הלכה יט
אין מחיבין את הבעל לפדות את אשתו יותר על דמיה אלא כמה שהיא שוה כשאר השבויות. היו דמיה יותר על כדי כתבתה ואמר הריני מגרשה וזו כתבתה ותלך ותפדה את עצמה אין שומעין לו אלא כופין אותו ופודה אותה אפלו היו דמיה עד עשרה בכתבתה ואפלו אין לו אלא כדי פדיונה. במה דברים אמורים בפעם ראשונה אבל אם פדאה ונשבית פעם שניה ורצה לגרשה הרי זה מגרשה ונותן כתבה והיא תפדה את עצמה:
