רמב"ם (משנה תורה) הלכות אישות פרק יז הלכה ט
הערב לאשה בכתבתה אף על פי שקנו מידו אינו חיב לשלם שמצוה עשה והרי לא חסרה כלום. ואם ערב של כתבת בנו הוא וקנו מידו חיב לשלם שהאב בגלל בנו משעבד עצמו וגומר ומקנה. וקבלן של כתבה חיב לשלם אף על פי שלא קנו מידו. ואי זה הוא קבלן זה שאמר לאשה הנשאי לזה ואני נותן כתבה זו. אבל אם אמר לה הריני ערב כתבה זו. אני פורע כתבה זו. אני חיב בה וכיוצא בזה פטור אלא אם כן היה אביו. המגרש את אשתו ידירנה הנאה ואחר כך תפרע כתבתה מן הקבלן או מאביו אם היה ערב. שמא יחזירנה ונמצאו עושין קנוניא על נכסיו של זה:
