אין פוחתין לבתולה ממאתים ולבעולה ממאה. וכל הפוחת בעילתו בעילת זנות. אחד הכותב את הכתבה בשטר ואחד שהעידו עליו עדים וקנו מידו שהוא חיב לה מאה או מאתים הרי זה מתר. וכן אם נתן לה מטלטלין כנגד כתבתה הרי זה מתר לבעל עד שיהיה לו פנאי לכתב:
