עבדי נכסי מלוג ובהמת נכסי מלוג הבעל חיב במזונות שלהן ובכל צרכיהם והן עושין לו והוא אוכל פרותיהם. לפיכך ולד שפחת מלוג לבעל. ולד בהמת מלוג לבעל. ואם גרשה ורצתה האשה לתן דמים ולטל ולד השפחה מפני שבח בית אביה שומעין לה:
