אבל אם אכל דמאי אף על פי שאינו ראוי אלא לעניים או מעשר ראשון שנטלה תרומתו אף על פי שלא נטל ממנו חשבון תרומה גדולה והוא שהקדימו בשבלין, או מעשר שני והקדש שנפדו אף על פי שלא נתן את החמש. הרי זה מברך תחלה וסוף. וכן כל כיוצא בהן:
