מי שנסתפק לו אם ברך המוציא או לא ברך המוציא אינו חוזר ומברך מפני שאינו מן התורה. שכח לברך המוציא. אם נזכר עד שלא גמר סעדתו חוזר ומברך ואם נזכר לאחר שגמר אינו חוזר ומברך:
