רמב"ם (משנה תורה) הלכות ברכות פרק יא הלכה טו
נטל את הלולב מברך על נטילת לולב שכיון שהגביהו יצא ידי חובתו. אבל אם ברך קדם שיטל מברך לטל לולב כמו לישב בסכה. מכאן אתה למד שהמברך אחר שעשה מברך על העשיה. אבל נטילת ידים ושחיטה הואיל ובדברי הרשות הן אפלו שחט לעצמו מברך על השחיטה ועל כסוי הדם ועל נטילת ידים. וכך הוא מברך על בעור חמץ בין שבדק לעצמו בין שבדק לאחרים שמשעה שגמר בלבו לבטל נעשית מצות הבעור קדם שיבדק כמו שיתבאר במקומו:
