אחד העושה מצוה לעצמו ואחד העושה אותה לאחרים מברך קדם עשיתה אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות. אבל אינו מברך שהחינו אלא על מצוה שעושה אותה לעצמו. היו לפניו מצות הרבה אינו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו על המצות אלא מברך על כל אחת ואחת בפני עצמה:
