רמב"ם (משנה תורה) הלכות גירושין פרק ד הלכה יג
כשיכתב הגט בלשון הזה ובנסח זה לא יכתב ודין ביו״ד שמא יקרא הקורא ודין כלומר משפט יהיה ביני ובינך. ולא יכתב ואגרת ביו״ד שמא יקרא הקורא ואי גרת כלומר אם זנית. לא יכתב לימהך ביו״ד שמא יקרא הקורא לי מהך [וכן ירחיק רגל הה״א מגגה שמא יקרא למחך] כלומר לשחוק. ולא יכתב תהוין ותצבין בשתי יודי״ן שמא יקרא הקורא תהויין ותצביין כלומר שהוא מדבר עם שתי נשים ונמצא שאינו מגרש לזו אלא לשתים אחרות. וכן יאריך לוי״ו דוכדו שמא תדמה ליו״ד ויהיה משמעו וכדי כלומר בתנאי זה אפטר אותך. וכן יאריך לוי״ו דתרוכין ושבוקין שמא תדמה ליו״ד ויהיה משמע תריכין ושביקין כלומר שהוא אומר לה שהיא שבקה וגרשה אותו. ועל דרך זה צריך להזהר בכל לשון ובכל כתב שיכתב שלא יהיה בו משמע שתי ענינות:
