רמב"ם (משנה תורה) הלכות גירושין פרק ט הלכה ה
ומה בין המגרש על תנאי לזה שקבע זמן לגרושין או תלאן במעשה. שהמגרש על תנאי יש שם גרושין ואינן גומרין עד שיתקים התנאי. לפיכך כשיתקים התנאי נתגרשה אם היה הגט קים אף על פי שאינו ברשותה ואינה צריכה לחזר ולטלו או להיותו ברשותה אחר שנתקים התנאי שהרי הגיע לידה תחלה בתורת גרושין. ואם נשאת קדם שיתקים התנאי לא תצא כמו שבארנו. אבל התולה גרושין בזמן או במעשה לא הגיע גט לידה בתורת גרושין אלא בתורת פקדון עד הזמן שקבע או עד שתעשה המעשה. לפיכך כשהגיע הזמן צריכה להיות הגט ברשותה או תחזר ותטלנו או שיהיה במקום שיחדה אותו בו אף על פי שאינו רשותה כמו שבארנו ואחר כך תתגרש בו. ואם נשאת קדם שיגיע הזמן שקבע או קדם שתעשה המעשה שתלה בו הגרושין תצא והולד ממזר שעדין היא אשת איש גמורה ואין כאן שם גרושין:
