רמב"ם (משנה תורה) הלכות גירושין פרק יא הלכה ו
קטנה שלא מאנה והגדילה ואף על פי שלא בעלה בעלה משנעשית בת שתים עשרה שנה ויום אחד הרי זו אינה ממאנת שהרי הגדילה. וצריכה גט מדברי סופרים שהרי לא בא עליה אחר שהגיעה לשני נערות עד שנחוש לה שמא הביאה סימנין ותהיה ספק מקדשת, ולא בא עליה אחר שהגדילה כדי שתהיה אשת איש גמורה. ונמצאת שאינה צריכה גט אלא מנשואי קטנות שהן מדברי סופרים. לפיכך אם עמדה ונתקדשה אחר שגדלה תופסין בה קדושין של שני. ואם גרש הראשון יכנס השני. אבל אם גרש שני לא יקים ראשון שמא יאמרו החזיר גרושתו מאחר שנתארסה. ואם בא עליה שני קדם שיגרש ראשון תצא מזה ומזה מפני שדומה לאשה ששמעה שמת בעלה ונשאת ואחר כך בא בעלה. ואין הולד מן השני ממזר. ואם בא עליה ראשון קדם שגרש שני הולד ממזר:
