רמב"ם (משנה תורה) הלכות גנבה פרק ד הלכה א

הטוען שנגנב מביתו הפקדון אם נשבע ואחר כך באו עדים ששקר טען ושהפקדון הזה אצלו הרי זה משלם תשלומי כפל שהרי הוא עצמו הגנב. ואם טבח ומכר אחר שנשבע משלם תשלומי ארבעה וחמשה. ואינו מביא אשם על פי עדים על שבועתו. ואינו מביא חמש שאין החמש משתלם עם הכפל. ואם באו עדים קדם שישבע אינו משלם אלא הקרן בלבד: