רמב"ם (משנה תורה) הלכות דעות פרק ב הלכה ד
לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא או בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו. אמרו על רב תלמיד רבנו הקדוש שלא שח שיחה בטלה כל ימיו. וזו היא שיחת רב כל אדם. ואפלו בצרכי הגוף לא ירבה אדם דברים. ועל זה צוו חכמים ואמרו כל המרבה דברים מביא חטא. ואמרו (משנה אבות א יז) "לא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה". וכן בדברי תורה ובדברי חכמה יהיו דברי האדם מעטים ועניניהם מרבים. והוא שצוו חכמים ואמרו (גמרא פסחים ג ב) "לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה". אבל אם היו הדברים מרבין והענין מעט הרי זו סכלות ועל זה נאמר (קהלת ה ב) "כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים":
