רמב"ם (משנה תורה) הלכות חגיגה פרק ב הלכה ג

כל קטן שיכול לאחז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית אביו חיב להעלותו ולהראות בו כדי לחנכו במצות שנאמר (שמות כג יז) (שמות לד כג) (דברים טז טז) "יראה כל זכורך". ואם היה הקטן חגר או סומא או חרש אפלו באחת אינו חיב לחנכו אף על פי שהוא ראוי לרפואה שאלו היה גדול והוא כך היה פטור כמו שבארנו: