רמב"ם (משנה תורה) הלכות חגיגה פרק ב הלכה ה

מי שהיה חגר או סומא ביום ראשון ונתרפא בשני. פטור מן הראיה ומן החגיגה. שביום חובתו היה פטור. שכל ימות החג תשלומי ראשון הן כמו שבארנו. וכן אם נטמא בלילי יום טוב הראשון אף על פי שטהר למחר פטור. אבל אם נטמא ביום ראשון הרי זה חיב להביא חגיגתו וראיתו בתוך ימי הרגל כשיטהר: