רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק א הלכה ד
אבל בנו מן השפחה ומן הכותית אינו פוטר את אשתו שזרע הבא מן השפחה עבדים והבא מן כותית כותי וכאלו אינם. הרי הוא אומר בשפחה (שמות כא ד) ״האשה וילדיה תהיה לאדניה״ מלמד שולדה כמותה. ובכותית הוא אומר (דברים ז ד) ״כי יסיר את בנך מאחרי״ מסיר אותו מלחשב בקהל. ואף על פי שנשתחרר בנו מן השפחה או נתגיר בנו מן הכותית הרי הן כשאר הגרים והמשחררין ואינם פוטרין את אשתו. הרי שהיה לו בן מן השפחה שלו ושחררו ושחררה ונשאה ומת בלא זרע הרי זו תתיבם לאחיו ואף על פי שבנה ממנו קים שכבר שחררו: