רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ב הלכה יב

אמר הגדול איני רוצה לא ליבם ולא לחלץ. הרי אחי לפניך. ותבע אותה אחד מן האחין ליבום והיא אינה רוצה בו ורצתה באח אחר והוא רוצה בה. אין זו מורדת מאחר שנסתלק הגדול שמצוה בו הרי כלן שוין והואיל והיא רוצה באחד מהן והוא רוצה בה הרי זאת לא מרדה. ולא עוד אלא אם היה אחד מהן במדינה אחרת ואמרה הרי אני ממתנת אותו עד שיבוא וייבם אותי אבל זה איני רוצה בו אין זו מורדת. ואומרים לזה שאינו הגדול התובע אותה אם תרצה לחלץ לה ולתן לה כתבה חלץ. ואם לאו הרי רצתה שתשב עד שיבוא אחיך הואיל ואין לך דין קדימה עליו: