רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ג הלכה ד

מי שזנה עם אשה בין פנויה בין אשת איש ונתעברה ואמר זה העבר ממני הוא ואפלו היא מודה לו אף על פי שהוא בנו לענין ירשה הרי זה ספק לענין יבום. כשם שזנתה עם זה כך זנתה עם אחר. ומאין יודע הדבר שזה בנו ודאי והרי אין לו חזקה. אלא לעולם ספק הוא ולהחמיר דנין בו וחולצת ולא מתיבמת: