רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ה הלכה כג

קטנה שראויה למאן. והחרשת. אף על פי שקדושי שתיהן מדברי סופרים כמו שבארנו שני מיני קדושין הן. קטנה יש לה קדושין כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר. וקדושיה תלויין עד שתגדיל. וחרשת תקנו לה נשואין כדי שלא תשאר פנויה לעולם. לפיכך אם היו כל היבמות הבאות מבית אחד קטנות או חרשות ביאתה של אחת מהן פוטרת את כלן: