רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ו הלכה כא
שתי יבמות הבאות מבית אחד שהאחת מהן ערוה על היבם והרי הערוה אילונית. צרתה מתרת וחולצת או מתיבמת. הואיל והאילונית אינה בת יבום וחליצה הרי זו כמי שאינה. ונפלה זקתו על צרתה בלבד. וכן אם גרש אחיו את הערוה או מאנה בו קדם שימות. או שמתה בחיי בעלה ואחר כך מת אחיו. הרי צרתה מתרת וחולצת או מתיבמת. ואין אומרין הואיל ונעשית צרה לערוה שעה אחת תאסר לעולם. שאין הצרה אסורה עד שתהיה צרת ערוה בשעת נפילה ליבום: