רמב"ם (משנה תורה) הלכות יבום וחליצה פרק ח הלכה א

מי שקדש אחת משתי אחיות ואין ידוע אי זה מהן קדש ומת ולו אח. אחד חולץ לשתיהן כדי להתירן לאחרים. היו לו שני אחין אחד חולץ לאחת מהן בתחלה והשני מיבם לשניה על כל פנים. אם זו היא שקדש אחיו הרי יבם אותה. ואם אינה אשת אחיו הרי נשא אשה משאר הנשים ואחותה שהיתה אשת אחיו כבר נחלצה. אבל לא ייבם האחת תחלה שמא האחרת היא אשת אחיו ונמצא שנשא קרובת זקוקתו. קדמו שני האחים וכנסו שתי היבמות אין מוציאין אותן מידן: