רמב"ם (משנה תורה) הלכות כלאים פרק ב הלכה ז

הזורע שדהו מין מן המינין וכשיצמח ראה בו כלאים. אם היה המין האחד אחד מעשרים וארבעה בשדה הרי זה ילקט עד שימעטנו מפני מראית העין. שמא יאמרו כלאים זרע בכונה. בין שהיה המין האחד שצמח תבואה וקטנית בתבואה וקטנית. או זרעוני גנה בתבואה וקטנית ובזרעוני גנה. ואם היה הצומח פחות מיכן אינו צריך למעטו: