רמב"ם (משנה תורה) הלכות כלאים פרק ד הלכה טו

הרוצה למלאות כל גנתו מיני ירקות רבים ולא ירחיק ביניהם עושה כל הגנה ערוגות מרבעות אפלו ששה על ששה. ועושה בכל ערוגה חמשה עגולין. ארבעה בארבע רוחותיה ואחד באמצע. וזורע מין בכל עגול וזורע ארבעה מינים אחרים בארבעה קרנות ערוגה. נמצאו תשעה מינין בכל ערוגה והן נראין מבדלין זה מזה ואינו מפסיד אלא מה שבין העגולין בלבד שהוא מניחו חרב כדי שיראו העגולין מבדלין מן הקרנות ומבדלין זה מזה. ואם רצה שלא יפסיד כלום אם היו העגולין זרועים שתי זורע מה שביניהן ערב ואם היו זרועין ערב זורע מה שביניהן שתי כדי שיראו מבדלין: