רמב"ם (משנה תורה) הלכות כלאים פרק ט הלכה יא

בהמת פסולי המקדשין אף על פי שהיא גוף אחד עשאה הכתוב כשני גופין. מפני שהיתה קדש ונעשית כקדש וכחל מערבין זה בזה ונמצאת בהמה זו כבהמה טמאה עם הטהורה המערבין כאחד. הרי הוא אומר (ויקרא כז יא) "ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן לה'". מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בפסולי המקדשין. לפיכך החורש בשור פסולי המקדשין או המרביע הרי זה לוקה משום כלאים. ואסור זה מדברי קבלה: