רמב"ם (משנה תורה) הלכות כלאים פרק י הלכה כט
הרואה כלאים של תורה על חברו אפלו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו מיד. ואפלו היה רבו שלמדו חכמה. שאין כבוד הבריות דוחה אסור לא תעשה המפרש בתורה. ולמה נדחה בהשב אבדה מפני שהוא לאו של ממון. ולמה נדחה בטמאת מת הואיל ופרט הכתוב (ויקרא כא ג) (במדבר ו ז) "ולאחתו". מפי השמועה למדו לאחותו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה. אבל דבר שאסורו מדבריהם הרי הוא נדחה מפני כבוד הבריות בכל מקום. ואף על פי שכתוב בתורה (דברים יז יא) "לא תסור מן הדבר" הרי לאו זה נדחה מפני כבוד הבריות. לפיכך אם היה עליו שעטנז של דבריהם אינו קורעו עליו בשוק ואינו פושטו בשוק עד שמגיע לביתו ואם היה של תורה פושטו מיד: